בן הדויג ויחזקאל, מיוצאי מזרח אירופה, נולד ביום ט' באדר א' תרפ"ו (13.2.1916) בקלן, גרמניה. הוא הצטרף לתנועת הנוער החלוצי "הבונים". כהכשרה חלוצית לקראת עלייתו ארצה רכש לו את מקצוע השרברבות, והגיע לארץ-ישראל בעצם שנת המאורעות - 1936. בהגיעו, הצטרף לפלוגת גדרה, שנה אחת עשה בפלוגה המקובצת בסדום, ומאז הקדיש את עצמו ל"הגנה". ברונו היה מראשוני הנוטרים במרחב גדרה ואחראי לקשר במקום. אחר-כך מילא תפקיד זה גם בשער הנגב ובכפר סולד. ברונו עלה עם הפלוגה להתיישבות בכפר סולד, נקודת-הספר הקיצונית בגבול הסורי. כאן היכה שורש בחיי המשק והחברה. היה מקובל על הכל, ואף הקים לו בית נאמן, נשא אישה והיה אב לשני ילדים.

ביום כ"ז בטבת תש"ח (9.1.1948) באה התקפה עזה של כוחות סוריים על הנקודה. ברונו אץ למשמרתו - להתקשר במכשיר איתות הליוגרף עם היישובים הקרובים - ואז הכריעו כדור האויב. השאיר אישה ושני ילדים. ברונו הובא למנוחות-עולמים באדמת הכפר שעל משמרתו נפל.